דינים ומנהגים

תקופת השבעה מתחילה לאחר הקבורה ונמשכת שבעה ימים. בתקופה זו האבלים שוהים בבית ומתמקדים באבל, בזיכרון הנפטר ובקבלת מנחמים.

תקופת השבעה מתחילה לאחר הקבורה ונמשכת שבעה ימים. בתקופה זו האבלים שוהים בבית ומתמקדים באבל, בזיכרון הנפטר ובקבלת מנחמים.

במהלך השבעה נהוג:

  • לשבת בבית האבלים
  • להימנע מעבודה ומעיסוקים שגרתיים
  • להימנע מתספורת, גילוח ולבישת בגדים חדשים
  • להימנע מהשתתפות באירועים ושמחות

נהוג לקיים תפילות בבית האבלים, ובמהלכן נאמר קדיש על ידי האבלים.

כאשר אחד ממועדי ישראל חל במהלך השבעה, נפסקים דיני השבעה עם כניסת החג, בהתאם להלכה ולמנהגי העדות השונות.

קרא/י עוד

תקופת ה"שלושים" נמשכת עד היום השלושים מיום הקבורה. לאחר סיום השבעה חוזרים האבלים בהדרגה לשגרת החיים, אך עדיין נוהגים חלק ממנהגי האבלות.

תקופת ה"שלושים" נמשכת עד היום השלושים מיום הקבורה. לאחר סיום השבעה חוזרים האבלים בהדרגה לשגרת החיים, אך עדיין נוהגים חלק ממנהגי האבלות.

במהלך תקופה זו נהוג להימנע:

  • מהשתתפות בשמחות ואירועים חגיגיים
  • מתספורת וגילוח
  • לעיתים גם מלבישת בגדים חדשים

בתום השלושים נהוג לעלות לקבר, לומר פרקי תהילים, קדיש ותפילות לעילוי נשמת הנפטר.

כאשר חג חל בתוך תקופת השלושים, קיימים דינים מיוחדים לגבי הפסקת האבלות ומניין הימים, בהתאם להלכה ולמנהגי העדות.

קרא/י עוד

על פטירת אב ואם נמשכים חלק ממנהגי האבלות במשך שנים עשר חודשים מיום הקבורה.

על פטירת אב ואם נמשכים חלק ממנהגי האבלות במשך שנים עשר חודשים מיום הקבורה.

במהלך שנה זו נהוג:

  • להימנע מהשתתפות בשמחות ובאירועים רבי משתתפים
  • להימנע מלבישת בגדים חדשים
  • להמשיך באמירת קדיש יתום במשך אחד עשר חודשים

בשנה מעוברת מסתיימים מנהגי האבלות בתום שנים עשר חודשים, אך העלייה לקבר נעשית בתום שנים עשר חודש, ויום השנה מצוין בחודש שלאחר מכן, בהתאם למועד הפטירה והקבורה.

בסיום שנת האבל הראשונה נהוג לעלות לקבר, לקיים תפילה קצרה, לומר קדיש ולשאת דברים אישיים לזכר הנפטר.

בשנים שלאחר מכן נהוג לציין את יום השנה לפי תאריך הפטירה בלוח השנה העברי.

קרא/י עוד

ביום השנה לפטירה נהוג לעלות לקבר, להדליק נר נשמה, לומר קדיש וללמוד או לומר תהילים לעילוי נשמת הנפטר.

ביום השנה לפטירה נהוג לעלות לקבר, להדליק נר נשמה, לומר קדיש וללמוד או לומר תהילים לעילוי נשמת הנפטר.

בקרב קהילות אשכנז נהוגה גם תפילת "יזכור" במועדי ישראל וביום הכיפורים.

בקרב רבים מקהילות הספרדים אין נוהגים להזכיר נשמות במועדים, אלא כאשר יום הפטירה עצמו חל בסמוך לחג או במועד מסוים, בהתאם למנהגי הקהילה והמשפחה.

קרא/י עוד

אנינות היא פרק הזמן שבין הפטירה לקבורה. במסורת היהודית נחשב זמן זה לתקופה ייחודית ורגישה במיוחד, שבה עיקר עיסוקם של בני המשפחה הוא בכבוד הנפטר ובהכנות לקבורה.

אנינות היא פרק הזמן שבין הפטירה לקבורה. במסורת היהודית נחשב זמן זה לתקופה ייחודית ורגישה במיוחד, שבה עיקר עיסוקם של בני המשפחה הוא בכבוד הנפטר ובהכנות לקבורה.

קרובי המשפחה מדרגה ראשונה אב ואם, בן ובת, אח ואחות, בעל או אישה - מכונים בתקופה זו "אוֹנְנים". בשל מצבם הרגשי והצורך לעסוק בסידורי הלוויה, הם פטורים ממצוות עשה מסוימות, כגון תפילה, כדי שיוכלו להקדיש את זמנם ועניינם לטיפול בצרכי הקבורה.

עם זאת, כבר בתקופת האנינות נוהגים חלק ממנהגי האבלות. האוננים נמנעים מרחצה של תענוג, איפור ומשיחת קרמים, תספורת וגילוח, השתתפות בשמחות ויחסי אישות. כמו כן נהוג להימנע מאכילת בשר ומשתיית יין.

אם תקופת האנינות חלה בשבת, בטלים מנהגי האבלות בפרהסיה, למעט האיסור על יחסי אישות.

קרא/י עוד