חברה קדישא ראשית כללית

בית העלמין בגבעת רם, הידוע גם בשם בית העלמין שייח' באדר, נמצא בין גן סאקר לבית המשפט העליון. זהו בית עלמין קטן, ששימש אתר קבורה חלופי וזמני ליהודי העיר ב-1948, כאשר בית העלמין היהודי היחיד בעיר על הר הזיתים היה לאזור מסוכן בשל הכיבוש הירדני. אזור זה היה למעשה כפר שפונה מתושביו והשטח התאים לקבורת נפטרים בתוך ארונות קבורה שהוצבו זה על זה. שטחו של האתר היה שמונה דונם בלבד, ומכאן שהקבורה הייתה צפופה ולא כמקובל. יהודים נקברו בגבעת רם עד לשנת 1953, אז הוקם בית עלמין חדש בגבעת שאול. יש מהנפטרים שפונו להר המנוחות, אולם יהודים שנקברו שם בקבורת שדה לא פונו. מאז החברה קדישא שומרת על בית עלמין זה ודואגת לטיפוחו.

בבית עלמין זה טמון רבי גדליה משה גולדמן, האדמו"ר החמישי של חסידות זוועהיל.

היום שוכן בית העלמין באזור שעליו הכריזה החברה להגנת הטבע כעל אתר טבע עירוני, מכיוון שהוא אחד מן האתרים הסלעיים האחרונים בעיר.

בית העלמין בהר הזיתים הוא מהקדומים שבבתי העלמין בארץ. יהודים נקברו בו עוד בתקופת בית ראשון ושני, ויש בו כ-100,000 קברים מכל התקופות. יש מהקברים הכרויים במערות בסלע ויש קברים בנויים מאבן. החברה קדישא הראשית החלה לפעול בבית עלמין זה בשנת 1856, אז רכשה חלקה על המדרון המערבי של ההר. בתקופה זו התנכלו בני כפר השילוח להלוויות היהודים במקום, ולעתים היה צורך לשלם שוחד כדי לקיים לוויה כהלכתה. עוד סיבה לבניית חלקות מטעם האשכנזים בעיר היו סכסוכים רבים עם בני העדה הספרדית, שעמם התגלעו מחלוקות באשר לדינים שונים ולענייני כספים. לכן נעזרו האשכנזים בקונסולים הזרים וכן פנו לדבורה פולק, נדבנית מהעיר קניגסברג, והיא שסייעה לרכישת שטח הקבורה הראשון בבית העלמין האשכנזי. וכך נרשם בסיכומיה של חברת קדישא החדשה: "[…] מהיום והלאה נפרדנו מהספרדים וקנינו שדה אחוזה לבדנו ונתייסדה בינינו חברה קדישא מאשכנזים עם כל עוסקי גמ"ח של אמת, ועתה ירשם שמות הנעדרים נוחי נפש האחוזה החדשה מתחילת שנת תרט"ז והלאה. יבולע המוות לנצח ומחה ה' דמעה מעכ"ס."

בהר הזיתים גושים וחלקות רבים תחת פיקוחה של החברה קדישא הראשית והכללית, ובכולם קבורים רבים מגדולי ישראל ואישים מהחשובים בייסוד המדינה ובהקמתה. בגוש הישן קבורים רבה הראשי הראשון של העדה החרדית בירושלים, הרב יוסף דוד זוננפלד; הרב יואל משה סלומון – ממייסדי המושבה פתח תקווה ומפורצי חומות ירושלים; איש החינוך והעברית דוד ילין ואביו רבי יהושע ילין, ועוד. מעל הגוש הישן מצוי גוש קברות הנביאים, שנקרא כך בגלל מערת קברי הנביאים הסמוכה. כאן טמון הרב אברהם יצחק הכהן קוק, רבה הראשי האשכנזי הראשון בישראל, ולצדו בנו הרב צבי יהודה קוק. כן קבורים במקום הרב שלמה גורן, המשוררת זלדה ועוד. בחלקה זו, לצד קבר אחים שיוחד לחללי הרובע היהודי במלחמת העצמאות, הקימה החברה את רחבת "חבצלת" לראשי השלטון ומקום ורחבה לאזכרות הרשמיות ביום הזיכרון הממלכתי.

ממזרח לגוש הישן מצוי גוש קברות הקדושים, שבו יש קבר אחים להרוגי מאורעות תרפ"ט ואף קבר שאליו הובאו למנוחות עצמות שנמצאו מתחת לכביש ירדני לאחר ששת הימים. בגוש זה נטמנו מחייה השפה העברית אליעזר בן יהודה ובנו, איתמר בן אב"י; וכן מייסד "בצלאל" בוריס שץ. עוד נמצאים כאן קברותיהם של עולי הגרדום, משה ברזני ומאיר פיינשטיין, ושל מפקד האצ"ל וראש הממשלה השישי של ישראל, מנחם בגין. זה האחרון בחר להיקבר לצדם של שני הלוחמים במקום בחלקת גדולי האומה שבהר הרצל.

מדרום לגוש הישן נמצאת חלקת קברות תש"ח, שיוחדה לקבורת כל 48 חללי העיר העתיקה שנהרגו בשנת תש"ח; גוש גניזת סת"ם ובית העלמין הצבאי. בבית עלמין זה תרמה החברה קדישא ראשית כללית מרצון, ומתוך ראייה קדושה, לסיוע בקבורת חיילים שנהרגו במלחמות ישראל. החברה אף העבירה לקבורה בחלקה זו חללי מלחמת יום הכיפורים מבתי העלמין הזמניים. בסמוך לחלקה האמורה הוקצתה חלקה למשפחות השכולות.

עוד גושים שנוספו במרוצת השנים הם הגוש האמצעי והגוש החדש, המשתרעים על המדרון הדרום מזרחי של הר הזיתים. שם טמונים מקס בודנהיימר, ממייסדי ההסתדרות הציונית העולמית; שולמית רופין, מחלוצות בתי הספר למוזיקה בישראל ואשתו של ארתור רופין; העיתונאי וחוקר ארץ ישראל אברהם משה לונץ ועוד.

בית העלמין הר המנוחות משמש היום בית העלמין הרשמי של העיר ירושלים. בית העלמין נפתח בשנת 1951 לאחר שהירדנים כבשו את הר הזיתים בקרבות מלחמת העצמאות. היום בית העלמין מתרחב והולך, משתרע על פני כ-600 דונם והוא מהגדולים בישראל.

בבית העלמין נהוגה קבורת שדה מסורתית. בחלקות קיים קבר חפור שאותו מכסה לוח אבן מלבני פשוט, שעליו חקוק כיתוב או פסוקים ודברי שבח, כמו במקרה של קברי רבנים מפורסמים. כך נשמר צביון מסוים מאוד בבית עלמין זה.

בסמוך לכניסה הראשית נמצאים חלקות הרבנים הכוללות את גדולי הדור של 60 השנים האחרונות מכל רחבי העולם. בעוד שמרבית הקברים בחלק זה ערוכים בשורות צפופות, קבר אחד עומד בנפרד בכניסה: קברו של האדמו"ר אהרן רוקח מחסידות בעלז שאת מצבתו נוהגים לפקוד אלפי מבקרים מדי שנה.

כהנים קבורים באזור נפרד מחוץ לכניסה הראשית, כדי שבני משפחותיהם שאינם מורשים להיכנס לבתי הקברות כדי למנוע טומאה יוכלו לעמוד על הכביש ולהתפלל בסמוך למקום קבורתם.

בין האישים ואנשי ירושלים הטמונים במקום נמצאים נשיאה השני של ישראל, יצחק בן- צבי ורעייתו רחל ינאית; הד"ר אלברט טיכו ואשתו הציירת אנה טיכו; המשוררת כלת פרס ישראל לאה גולדברג והאדריכל ריכרד קאופמן, שהטביע חותמו על מבני ציבור רבים בכל רחבי ההתיישבות העובדת וכן בנה ברחביה ובתלפיות.