ראשוני המייסדים בראשון לציון היו מניין יהודים שבאו מרוסיה בשנת תרמ"ב (1882) ושעלו על הקרקע. את לילם הראשון עשו תחת כיפת השמים על אחת הגבעות תחת עץ שקמה עתיק, ובט"ו באב של אותה שנה הוקם היישוב. תחת אותו עץ שקמה עתיק, הניצב היום על "גבעת המייסדים", נקברה תינוקת בת חודשיים, בתם של המייסדים פאניה וד"ר חיים חיסין. שם גם הוקם בית העלמין הראשון של היישוב, בית עלמין גני אסתר.
מכיוון שהייתה מראשוני המוסדות בראשון לציון, בשנת תרנ"ז (1897) הוטל מס על תושבי המושבה לשם החזקת מוסדות ציבור והחברה קדישא ביניהם. מאוחר יותר, בתרס"א (1901), החל ועד המושבה בראשותו של אהרן מרדכי פריימן לנהל פנקס לרישום הנפטרים בספר שבו הכיר גם השלטון הטורקי באותם ימים.
בשנת תשי"ג (1953) נרשמה החברה קדישא כאגודה עות'מאנית וישבה בבית מגן דוד אדום שברחוב רוטשילד בעיר. שלושה עשורים לאחר מכן (1983) הייתה החברה לעמותה מסודרת לכל דבר. בשנות ה-60, תחת ניהולו של הרב משה חיים פלברבוים, יוסדה התשתית הארגונית והניהולית של החברה קדישא ומערך זה משרת אותה עד היום.
מאז ועד היום החברה קדישא ראשון לציון מטפלת במסירות בכל הנדרש בליווי המשפחות ובסידורי ההלוויה בעיר. החברה מפנה נפטרים מביתם (השירות ניתן בחינם בשעות העבודה) או מבתי החולים המשרתים את תושבי העיר. הפינוי מבתי חולים אחרים ניתן בתשלום. החברה אף עוזרת למשפחות לערוך בבתי העלמין אזכרות ליקיריהן.
החברה קדישא מפעילה מוקד רישום במשרדי החברה ומקבלת קהל לצורך זה לפני הצהריים ובשעות הערב. מעבר לכך כל תושב יכול לפנות למענה טלפוני זמין לכל שאלה או בעיה, גם מעבר לשעות קבלת הקהל. בימים אלה עובדת החברה על בניית אתר מקוון שמטרתו לסייע לציבור הרחב בקבלת מידע שוטף, לתועלת השירות ולשיפורו.
שעות קבלת קהל: ימים א'-ה' בוקר 8:00-13:30 אחה"צ 18:00-19:00
יום ו' וערבי חג 8:00-12:00
טלפון: 03-9665522
פקס: 03-9641528
טלפונים נוספים לעת הצורך: 058-7210210, 054-8277712 (הודעות ווטסאפ בלבד)
אימייל: [email protected]
בתי העלמין
החברה קדישא ראשון לציון מפעילה שלושה בתי עלמין בעיר: גני אסתר, גורדון ובית העלמין הצבאי. בבתי עלמין אלה נמצאים סככות מוצלות עם שולחנות וספסלים המיועדים למנוחה ולהתכנסות המשפחות באזכרות. גם לאורך שבילי בתי העלמין הותקנו ספסלים לרווחתם של המבקרים. כן נבנו רחבות למען קהל המלווים, ובצמוד להן מתקני מים קרים לשתייה.
בימים אלה נמצאים בתי העלמין בראשון לציון בשלבי שיפוץ מתקדמים לפי תכנית עבודה רב-שנתית. בין קווי תכנית זו חידוש כל קווי המים לאורכן ולרוחבן של החלקות, ריבוד השבילים וריצוף המעברים בין החלקות. זאת ועוד, בעתיד הקרוב ישופץ אזור "הגבעה" בבית העלמין גני אסתר, שם קבור דור המייסדים של ראשון לציון. אזור זה נפגע משיני הזמן, מתזוזות הקרקע ומבעיות הנגרמות בשל הטופוגרפיה המיוחדת לו. עקב כך ניזוק המתחם נזקים הדורשים תיקון ושיפוץ מידיים. לשם תיקונם הובאו טובי המומחים בתחום, ובקרוב יחלו אי"ה העבודות בפועל.
בית העלמין גורדון | רחוב רבי עקיבא 2, שיכון המזרח ראשון לציון | טלפון: 03-9665522
עם קום המדינה התרחבה ראשון לציון והיה צורך בהרחבת שטחי הקבורה בעיר. מכיוון שכך הוקם בית עלמין נוסף בשנת תשי"ב (1952), הלוא הוא בית העלמין גורדון. כיום קבורים בו כ-30,000 נפטרים.
בית העלמין הישן גני אסתר | רחוב כנפי נשרים, ראשון לציון | טלפון: 03-9665522
בית העלמין נוסד בשנת תרמ"ד (1884). תינוקת בת חודשיים, בתם של הביל"ויים הד"ר חיים ופאניה חיסין, הייתה הנפטרת הראשונה בראשון לציון. היא נקברה על אותה "גבעת מייסדים" שעליה לנו ראשוני המתיישבים בעיר, בצל השקמה העתיקה. לאחר מקרה זה הקצו המתיישבים את חלקת השדה הזאת לשם קבורה, ונוסד בית העלמין גני אסתר, כאשר החברה קדישא הייתה לחלק ממערך השירות הציבורי של ועד המושבה.
בשנת תר"ע (1909) קיימו התושבים אספה כללית, ובחרו ועד שטיפל בבניית גדר סביב בית העלמין. בשנים הבאות החליטו בחברה קדישא כי מקום הקבורה של נפטרי המושבה יינתן ללא תשלום, וכי רק היורשים ישלמו את הוצאות הקבורה. התוצאה הייתה כי ההכנסות מקבורת נפטרים מחוץ למושבה שימשו לבניית גדר בית העלמין.
בשנת 1935 אשר לוין, הפרדסן הראשון ביישוב, נידב מכספו לשם בניית חדר טהרה בבית העלמין.
לאחר קום המדינה הוקמה בגני אסתר חלקה צבאית. היום מספר הנפטרים הקבורים בו עומד על כ-18,000. גוש 01 מבית העלמין הוא בית עלמין סגור.
בבית העלמין גני אסתר נהוגות קבורת שדה, קבורת מכפלה וקבורת על. כן נבנית בימים אלה חלקת קבורה רבודה, שבה מתוכננת קבורת מכפלה וסנהדרין.
בבית העלמין גני אסתר טמונים ראשי היישוב ומייסדיו ובהם צבי הכהן לבונטין, שתרם רבות מכספו לרכישת קרקעות ראשון לציון ולהקמת בית הכנסת ביישוב, ושהיה מראשוני הכורמים בארץ; זלמן דוד לבונטין, מ"חובבי ציון" ומקים הבנק הציוני ובנק אנגלו-פלשתינה, שעזר רבות למתיישבים בארץ; ידידו ושותף דרכו יהודה חנקין, שהקים את הבית הראשון במושבה, סייע רבות לאיכרי היישוב ואב ליהושע חנקין. עוד קבורה במקום נחמה פוחצ'בסקי, שפרסמה מכתביה בעיתון "המליץ", הייתה איכרה – מהיחידות בארץ, הקימה את "חברת לינה" שנועדה לאכסן עוברי אורח עניים ואף הייתה מראשונות ויצ"ו.
כן טמונים בבית העלמין המורה ואיש החזון ישראל בלקינד, ממייסדי ביל"ו; אחיו שמשון ופנינה בלקינד שהיו מחקלאי המושבה ושנאסרו בזמן מלחמת העולם הראשונה עקב פרשת ניל"י. בניהם, נעמן ואיתן, נטמנו בבית העלמין בשנת 1919 אך עצמותיהם הועברו להר הרצל ב-1977, לבקשתו של ראש הממשלה דאז, מנחם בגין.