שירותי החברה רבים ונועדו להקל במידת מה על הזקוקים לה. שירותים אלה הם, בין השאר, פינוי הנפטר מביתו, העברת הנפטר מבית חולים המצוי מחוץ לתחום שיפוטה או מנמל התעופה בן גוריון; קיום דיני טהרה ועוד. החברה אף מסייעת למשפחות בבחירת חלקת קבר וברכישתה לפי רצון המשפחה ומספקת כל מידע חשוב על כך באתר המקוון. זהו מוקד מידע ממוחשב וזמין למשפחת הנפטר ולכל דורש המספק מידע חשוב ובהיר, מאפשר להתוודע לסוגי קבורה שונים, לבתי העלמין המצויים בתחומי העיר ומחוץ לה והם ברשות החברה ואף להתייעץ עם רב בעמוד "שאלות ותשובות".
כדי להקל על המשפחות ועל המטפלים בהליכי הקבורה מפעילה החברה כמה שירותים נגישים לכל נפש. בראשם שלושה מוקדי רישום הלוויות, הממוקמים בבתי החולים איכילוב, וולפסון ותל השומר ובכך הם מספקים שירות נרחב גם מחוץ לגבולות תל אביב. זאת ועוד, חברה קדישא הרחיבה את שירות המענה הקולי האנושי, המאויש בכל שעות היממה כדי לתת פתרון מידי לכל דורש. שירות זה מטרתו לעזור ככל האפשר לכל אדם המצוי בקשיים בנסיבות אלה ולהעניק לציבור אוזן קשבת ומענה מקצועי.
חברה קדישא תל אביב מבקשת להעניק לתושבי העיר סיוע רב ככל האפשר בשעתן הקשה של המשפחות. לשם כך שמה לה למטרה מתן שירות יעיל ומכובד שיהיו בו גם עזרה לאלה הזקוקים לה ברגעים מורכבים, גם קבורה לפי מנהגי ישראל והיהדות וגם מאמץ לשפר את כל הקשור בתחום זה. החברה מספקת, חינם אין כסף, ספר הלכות המקיף דינים ומנהגים ביהדות בנושאי קבורה. כל משפחה וכל מלווה יכולים לקבל את הספר במוקדים שונים כדוגמת מוקדי הרישום או משרד החברה שבבית העלמין. בנוסף חברה זו עשתה רבות כדי לשוות לאולמות ההספדים ולבתי העלמין מראה מכובד וסביבה שתקל על המלווים. החברה דאגה לשפץ הן את האולמות הן את בתי העלמין והתקינה בהם סככות, ספסלים לישיבה ולמרגוע ומתקני שתייה.
חברה קדישא תל אביב-יפו רואה חשיבות גדולה בפעולות של גמילות חסד של אמת (גחש"א) ואנשיה עושים לילות כימים, בחום ובקור, למען קיום מלאכה זו. בין השאר ניתנות מלגות שייעודן לימוד משניות לעילוי נשמות הנפטרים, ועל כל המעוניין בכך לעקוב אחר פרסומים בנושא זה בעיתונות. החברה נוסדה לפני כ-165 שנים עוד בימי הוועד היהודי הספרדי ביפו. מאז ועד היום נותנת החברה שירות לקהילה, ופועלת למלא את החובה שבמתן כבוד למת בדמות הבאת אדם לקבורה לפי ההלכה היהודית.
חברה קדישא זו מייחסת ערך רב לקבורה לפי ההלכה כחלק מהחיים במדינת ישראל. בית העלמין אין פירושו רק "בית עולמים", אלא הוא קרוי גם "בית החיים" – מקום מנוחתו של הגוף המתיישב גם עם מקום הישארותה של הנפש. כך מסמל בית העלמין זיקה בין המתים לחיים.
"ועשית עמדי חסד ואמת" (בראשית מז, כט)
בית עלמין ירקון | בית עלמין ירקון, פתח תקווה | טלפון: 03-7972200
בית עלמין ירקון נפתח לקבורה בשנת תשנ"א (1991). זהו בית העלמין המרכזי באזור גוש דן, והוא שוכן מצפון לפתח תקווה ולא הרחק מצומת מורשה. את טקס קידוש בית העלמין ערכו הרבנים הראשיים לתל-אביב-יפו: רבי חיים דוד הלוי זצ"ל והרב ישראל מאיר לאו.
בעת הקמתו השתרע בית העלמין על 230 דונם, ומאז נרכשו עוד שטחים חקלאיים שהוכשרו לחלקות קבורה. החברה קדישא תל-אביב-יפו השקיעה מיליוני שקלים בהכשרתו מתוך מחשבה שייתכן שלעתים יתקיימו במקום כמה לוויות בעת ובעונה אחת. השקעה זו ניכרת בדמות אולמות גדולים ורחבות הספדים, בית טהרה גדול ומרשים, חניונים וסככות צל. כן טיפחה חברה קדישא את המקום השופע דשא, צמחייה ופינות שקטות. בניגוד לבתי עלמין אחרים, הבנויים כשדרות ישרות, כאן הצורה אליפטית השולחת זרועות לשלוש כניסות שונות: "חסד", "רחמים" ו"גאולה".
אף שצורת הקבורה בבית עלמין ירקון היא קבורת שדה וקבורה זוגית, במקום כבר הוקמו שלושה מבנים בשם: גפן, רימון ותמר שבהם נהוגה קבורה רוויה.
עוד עשרה מבננים מתוכננים להיבנות בשנים הקרובות, והם מיועדים לפתור חלק ניכר ממצוקת הקבורה באזור המרכז.
בבית העלמין ירקון קברי אחים שבהם טמונים מְגִנֵּי היישוב שנפלו בהגנת המדינה, חלקה צבאית, חלקת ילדים וחלקת אמנים. בזו טמונים, בין השאר, הכוריאוגרפית והמלחינה שרה לוי תנאי, הזמרת עפרה חזה והפזמונאי עוזי חיטמן.
בית עלמין קרית שאול | בית עלמין קרית שאול, תל אביב יפו | טלפון: 03-7953655/6
עוד בשנת תש"ג (1943) החלה חברה קדישא גחש"א תל-אביב-יפו במגעים להקצאת השטח בקריית שאול. בתש"ט אושר השטח להקמת בית עלמין המשרת את אוכלוסיית גוש דן עד עצם היום הזה. הפעלת בית העלמין נתקלה בזמנו בקשיים מטעם הממשלה ומשרד הפנים, שהתנגדו לתכנון, אך אלה נפתרו בהתערבותו וביזמתו של ראש העיר דאז, ישראל רוקח.
בית העלמין, המשתרע על פני 141 דונם, כולו שדרות נאות ומעברים רחבים ובהם נטועים עצים ושיחים. את הכניסה הראשית מקדמת חניה גדולה, שתי חצרות ובהן מבנים שנועדו למטרות מוגדרות: מבני טהרה, חדר תפילה, משרד, מחסן וחדרי נוחיות לרווחת הקהל הרחב. בגבולות בית העלמין אולם הספדים רחב ידיים ובו חלונות גבוהים ומקושתים. אולם זה יכול להכיל מאות מלווים.
בתש"ס (1999) החלה החברה קדישא בהקמת מכלול קבורה רוויה. קבורה זו, המדמה את קברות הסנהדרין, מתבצעת בכוכים ונעשית בשלבים. הקברים נמצאים באולמות קבורה מרווחים ומוצלים, שם המשפחות יכולות להתייחד עם יקיריהן ואף לקיים את טקס ההספד והאשכבה.
המקום נחלק לחלקות שונות המיועדות למשפחות שכולות, ליוצאי ההגנה והאצ"ל וכן לסופרים, לאמנים ולעיתונאים. עוד הוקמה בקריית שאול חלקת "חסידי אומות העולם" והנספים בפעולות טרור. שורת אנדרטות לקהילות שנספו בשואה ניצבת לאורך אחת השדרות.
בבית העלמין קריית שאול הובאו למנוחות הרב מנחם מנדל ברסלאואר, משרידי הרבנים החרדיים בגרמניה שעלה ארצה והיה רבה של קהילת יוצאי גרמניה (קהל עדת ישורון בתל אביב). כתב מהדורה מיוחדת של קיצור שולחן ערוך, ואף ערך קיצור שולחן ערוך לנוער במהדורה קלה ומובנת.
עוד טמון כאן הרב יוסף ברוך בלומנפלד, שנבחר כחבר בית הדין הרבני בתל אביב ומאוחר יותר שימש ראב"ד. גם הרב יהודה טוביה טביומי (גוטנטג), שהיה עילוי תורני, הובא לקבורה בקריית שאול. הרב טביומי פרסם חידושי תורה רבים בכתבי עת ובבטאוני הארגונים הדתיים וכן ספרים ובהם "עטרת טוביה" על הרמב"ם. עם עלייתו ארצה סירב לכהן כראב"ד בתל אביב ופתח מכולת צנועה, אף שלא הפסיק לכתוב.
בסמוך לכניסה נמצאים קבריהם של חמישה מחללי הטבח באולימפיאדת מינכן ב-1972. במקום קבורים גם מגדולי אנשי התרבות העברית מהעת החדשה, ובהם המשוררים נתן אלתרמן, תרצה אתר, אברהם חלפי ודליה רביקוביץ; הסופרים משה שמיר וחנוך לוין; אנשי המוזיקה והמלחינים יצחק גרציאני, מרדכי זעירא ומשה וילנסקי; האמנים מרסל ינקו, אביגדור סטימצקי, זאב ועוד.
בית עלמין טרומפלדור | רחוב טרומפלדור, תל אביב | טלפון: 03-7953600
בית העלמין טרומפלדור, שנמצא בלב תל-אביב, הוא גַּלְעֵד להקמתה של העיר, לחייה השוקקים ולהתחדשות ההתיישבות בארץ ישראל. מדינאים, אנשי רוח, ענקי תרבות ומייסדי העיר נחים מנוחת עולמים בפינה שלווה ומרשימה זו.
בית העלמין נוסד בשנת תרס"ג (1902) עקב חשש כבד ממגפת הכולרה שהתפרצה ביפו, עת השלטונות העות'מאנים אסרו מטעמים רפואיים על קבורה בבית העלמין הישן. מצוקת שטחי הקבורה נפתרה בהתערבותו של שמעון רוקח, ממייסדי העיר ומעמודי התווך של היישוב, ששילם את סכום הקנייה. בענייני הקנייה טיפל משה מטלון, מחשובי הקהילה הספרדית ויליד יפו. כך נרשם המקום על שם "ועד הקהילה המאוחדת לעדות האשכנזים והספרדים".
חלקו המזרחי, הישן, מתאפיין במצבות מגוונות המזכירות בתי עלמין יהודיים באירופה. בית עלמין טרומפלדור מיוחד באזורים שבו. במרכזו אנדרטות גדולות המתנשאות מעל קברי אחים של חללי מאורעות תרפ"א, תרפ"ט ותרצ"ו, ולצדן יד זיכרון לקדושי קהילת זדונסקה-וולה ולוח אבן חלק ושחור, יד לקדושי קהילת רדזיבילוב הי"ד.
בבית העלמין טמונים כמה מגדולי ישראל. בין האישים הללו הרב שלמה אהרנסון ז"ל, שהיה גדול בתורה עוד בבית אביו ברוסיה. הרב הקים בקייב, שם עזר לפליטי גליציה, את אגודת "אחדות ישראל". עלה ארצה ושימש רבה הראשי של תל אביב לשביעות רצון תושביה.
עוד מגדולי ישראל שפעל למען הציונות ושנטמן בבית העלמין הוא יונה דב בלומברג (הררי) ז"ל שהצטרף ל"חיבת ציון", היה גם הוא מפעילי "המזרחי" וייצג את ארץ ישראל כציר בקונגרס הציוני השישי. גם קברו של הרב צבי פרץ חיות ז"ל, היסטוריון וחוקר תנ"ך בעל שם עולמי, נמצא בבית עלמין זה. הרב תרם רבות למחקר התנ"ך והיה מורה אהוב שניכר בצניעות הליכותיו ובמנהגו הסבלני.
כאן קבורים גם גדולי הדור והעיר ובהם ראש הממשלה השני, משה שרת; מאיר דיזנגוף ואשתו צינה; המשורר הלאומי ח"נ ביאליק ורעייתו מניה, המשורר והמתרגם טשרניחובסקי; המנהיגים הציוניים אחד העם, נורדאו, שינקין ועוד; והאמנים נחום גוטמן, שושנה דמארי ואריק איינשטיין הקבורים סמוך לחלק החדיש יותר.
החלק המערבי מודרני יותר ומתאפיין בגינון מטופח ובמצבות גבוהות וחדישות בסגנונן.
חברה קדישא טרחה לשפץ את קברי הגלמודים והוסיפה להם מצבות נאות. החברה מטפחת ומשמרת את בית הקברות עד היום. עיקר פעולתה בחשיפת קברים שטמן החול עד שלא יכלו למצאם, שיקום מצבות, בניית גדר שתמנע חשיפת הקברים לרוחות הים ולסופות החול, שערים ושבילים, התקנת רחבות כינוס ועוד – כל זאת מתוך ראייה היסטורית המבקשת לחקוק את זיכרון הקמת העיר והמדינה לדורות הבאים.
שיטת הקבורה בבית עלמין טרומפלדור היא קבורת שדה בלבד. הוכרז על ידי ביטוח לאומי כ"בית עלמין סגור".
שעות פתיחה:
שעון חורף: בימים א' עד ה' – 07:00 ועד 17:00 ובימי ו' וערבי חג – 07:00 ועד שעה 13:00
שעון קיץ: בימים א' עד ה' – 07:00 ועד 19:00 ובימי ו' וערבי חג – 07:00 ועד שעה 14:00
ביקורים מעבר לשעות אלו כרוכים בתשלום ובתיאום מראש בטלפון – 03-7953614
בית עלמין חולון – דרום | רח' הקוממיות, חולון - בת ים | טלפון: 03-7953640
בית עלמין חולון בת-ים נקרא גם בית עלמין דרום
בית עלמין זה נפתח בשנת תשכ"ד (1964). תכנונו החל עוד ב-1961, אז נערכה תחרות מטעם החברה קדישא תל-אביב-יפו ואגודת האינג'ינרים והארכיטקטים של ישראל. בשנים אלה, לאחר צמיחתן של תל-אביב-יפו, בת ים וחולון וערים נוספות באזור, היה מספר התושבים רק בתל-אביב גופה כ-380,000 תושבים ונוצר צורך ממשי בשטחי קבורה נוספים.
היום בית העלמין משתרע על פני 800 דונם בגבול בת ים-חולון. בית עלמין דרום היה פעיל מאוד במשך 15 שנה עד לפתיחת בית העלמין ירקון. תחילה נכנסו אליו ממזרח, אך מאוחר יותר נוספה כניסה צפונית והיא הכניסה הראשית היום. במקום נבנו בתי טהרה, חדרי תפילה והתייחדות ואולמות הספדים. מאז 2009 ניצב בבית העלמין ביתן המאפשר למבקרים במקום לאתר את מיקומו של קבר על-פי שם הנפטר.
בבית העלמין דרום קיימת קבורת שדה והוא נקבע כבית עלמין סגור. לצד מצבותיהם של המוני בית ישראל ניצבות לאורך המעבר המרכזי עשרות מצבות זיכרון. אלה הן מצבות קהילות יהודיות שנכחדו בשואת יהודי אירופה. מתחת לחלק מהן טמון אפרם של הנספים, ויש מהן שהועתקו מאירופה והוצבו על אדמת ארץ ישראל בשדרה ארוכה ודוממת.
בבית העלמין נמצאות חלקות מיוחדות ובהן חלקה צבאית, חלקה להורים שכולים, לילדים, ולקבוצות אוכלוסייה ייחודיות. בבית העלמין דרום טמונים האישים האלה: פנחס פרידמן, איש הציונות וממייסדי תל-אביב; נתן ילין-מור (פרידמן), איש לח"י וחבר הכנסת הראשונה; והמשורר והמסאי חתן פרס ישראל יעקב כהן.
בית העלמין העתיק ביפו | רח' יהודה מרגוזה פינת המגדלור, יפו | טלפון: 03-7953600
בית עלמין זה ראשיתו עוד בתקצ"ד (1834). עד אז נאלצו התושבים להוביל את המתים בדרך הארוכה והקשה לירושלים, ועדת הספרדים ביפו, בעזרת אהרון שלוש, פתרה את הבעיה ברכישת שטח. ראשון הקברים נכרה בו בשנת ת"ר (1840) והאחרון בתרפ"ח (1928) – לפי ההערכות קבורים בו כ-850 נפש הידועים ורשומים מבין כאלפיים קברים. יש הסוברים שיהודי יפו נקברו גם בתוך בית קברות מוסלמי בעיר, עוד לפני הקמת בית העלמין, אך לסברה זו אין סימוכין. רישום הנפטרים התנהל בסדר מופתי לפי א-ב ותאריכים מדויקים, מה שהיה לימים דוגמה לרישום בבתי העלמין האחרים בתל-אביב הצעירה.
חברה קדישא נתנה אותותיה בבית העלמין בדמות ארגון, שיקום, שיפוץ וטיפוח חלקת הקברים ההיסטורית הזו, שהיא סימן ועד לראשית ההתיישבות היהודית המחודשת ביפו. ואכן בבית העלמין קבורים זה לצד זה חולמים וחלוצים, אלמונים וידועים. שיפוץ החלקה ניכר בשיקום הקברים והמצבות ובהוספת מכלי גניזה שבהם הוטמנו גווילי ספרי תורה מהגולה, שנשרפו ב-1951, בדלקה שפרצה במחסני הסוכנות היהודית בנמל יפו.
היום שוכן בית העלמין מול מבנה בית החולים הצרפתי בעיר, ברחוב יהודה מרגוזה. בתקופת רבי יהודה מרגוזה החל בית העלמין לפעול כסדרו. כשנפטר בשיבה טובה, בגיל 96, נקבר אחר כבוד בבית העלמין. מבין הפסוקים שעל מצבתו נאמר כך:
"יהודה עלה השמימה
הילילו וספדו ובכפלים
כי פנה זיו, פנה הוד
דווה לבבנו כי נוטל כבוד
הורד העטרה הוסר הנזר
מורה צדק ומאיר עיניים"
גם מאיר בלקינד, מראשוני מורי העברית בגולה ואביו של מייסד תנועת הביל"ויים ישראל בלקינד, נקבר בבית העלמין בשנת 1898. ואולם בעת מלחמת העולם הראשונה גזרו השלטונות על פינוי בית הקברות, ועצמותיו הועברו לראשון לציון.
בית העלמין פתוח בימים שני וחמישי, בין השעות 08:00 ועד 12:00.
בית עלמין נחלת יצחק | רחוב אבני זיכרון, גבעתיים - ת"א | טלפון: 03-7953654
בית העלמין נחלת יצחק יוסד ב-1932 (תרצ"ב). שלא כקודמיו, בית העלמין העתיק ביפו ובית העלמין טרומפלדור, בית עלמין זה נבנה מתוך שיקול מוקדם ותכנון מדוקדק. הסיבה העיקרית לכך הייתה התגברות העלייה ארצה והגידול המהיר ביישוב היהודי בתל-אביב ובסביבותיה. הגישה לבית העלמין הייתה קשה, מפני ששכן מעבר לשדות המושבה הטמפלרית שרונה ומעבר לנחל מוסררה (היום איילון) השוצף בחורף. למרות זאת רכשה חברה קדישא את חלקת השדה ואף בנתה מכספיה גשר בטון גדול שיחבר את בית העלמין, ומאוחר יותר את המפעלים ותושבי השכונה, עם המערב.
בית העלמין תוכנן כאמור מראש ובו שדרה מרכזית ו-76 אזורים. הוא מתאפיין במדרגות ובטרסות שופעות צמחייה ועצים, בספסלים שקטים ובפינות מוצלות שנועדו להשקיט את לב האבלים. כן הוקמו בבית העלמין בנייני טהרה ותפילה, כיור לנטילת ידיים ומשרד. ייאמר כי החברה קדישא תל-אביב-יפו מתנאה בהקמת בית עלמין זה ובטיפוחו, שכן כאן הראתה את יכולתה לשמש דוגמה כמוסד ציבורי נאות.
בבית העלמין נחלת יצחק אזורים ייחודיים לו: חלקת האדמו"רים, שבה טמונים צדיקים וגדולי תורה מצאצאי השושלות המפורסמות, מהם רבים שהיו רבנים בגולה והגיעו לישראל ברבות השנים, כגון האדמו"ר רבי שלום האגר ז"ל מסטראזיניץ, ושל האדמו"ר מרדכי שלום יוסף פרידמן שהיה מראשי אגודת ישראל ושהקים בעיר בית מדרש מפואר.
כן הוקם אזור אנשי שם, שבו קבורים הרבנים הראשיים של תל-אביב-יפו: הגרמ"א עמיאל זצ"ל, ורבה הראשי של תל-אביב הרב ידידיה פרנקל זצ"ל. הרב פרנקל הגיע לארץ עם תעודת המלצה נדירה מטעם הרב קוק ועשה רבות למען תושבי שכונת פלורנטין, בני כל העדות. ייצג את יהודי השכונות לפני השלטונות הבריטים ופעל רבות למען העיר תל אביב, שבה היה לימים רב ראשי ואב בתי הדין. רבי משה אביגדור עמיאל עשה רבות באנטוורפן ובבלגיה למען היהודים בארץ זו, ולאחר שהגיע ארצה היה לרב תל אביב והמחוז. הקים את "רשת החינוך התלמודי" ובה הישיבות ומוסדות החינוך בתל אביב.
בנחלת יצחק הובא למנוחות גם המשורר והסופר היידי, איציק מאנגר.
עוד טמונים באזור זה משה מטלון, מיוזמי בית העלמין העתיק ביפו ומראשוני היישוב בתל-אביב, ד"ר ישראל קסטנר, שמעון בן צבי – ראש העיר הראשון של גבעתיים ורעייתו, השחקן שייקה אופיר ועוד רבים וטובים.
בסמוך הקדישה החברה קדישא חלקה צבאית שבה נקברו חללי מלחמת השחרור הראשונים וחללי צה"ל. שם הוקמו קברי אחים של חללים שנהרגו בהפצצות האוויר על תל-אביב במלחמת העולם השנייה ושל לוחמי המחתרות, ביניהם מפקד הלח"י, יאיר שטרן.