קבורה בישראל: מה מגיע ללא תשלום, ומה בתשלום?
לצד הכאב והצער שבשעת אובדן, נאלצות משפחות רבות להתמודד גם עם שאלות מעשיות - מה מגיע, למי פונים, ומה כרוך בתשלום.
ישנה סברה שכל שירותי הקבורה בישראל ניתנים ללא עלות, אך בפועל המציאות מורכבת יותר.
מתוך מחויבות לשקיפות ולליווי הוגן, חשוב לנו להסביר ברוגע ובבהירות: מה נכלל בזכאות על פי חוק, אילו שירותים כרוכים בתשלום - ומה הסיבה לכך.
מה המדינה מעניקה?
המדינה, באמצעות הביטוח הלאומי, מממנת קבורה בסיסית מלאה לכל תושב ישראל - ללא כל תשלום מצד המשפחה. השירותים כוללים:
- העברת הנפטר ממקום הפטירה לבית העלמין (בתוך הרשות המקומית)
- הקצאת חלקת קבר בבית העלמין של מקום המגורים, בהתאם לסדרי הקבורה של החברה קדישא המנהלת את בית העלמין
- טיפול בנפטר - טהרה ותכריכים רגילים
- קבורה מלאה, כולל צוות קבורה וחזן (לפי הצורך)
- כריית הקבר וכיסויו
- מרצפות לבניין הקבר
- לוחית שם
במילים אחרות, אין צורך לשלם דבר עבור שירותים אלה.
החברה קדישא מחויבת לספק שירותי קבורה כאמור למי שמתגורר בתחום טיפולה של החברה קדישא או למי שנפטר בה, בחלקה המוגדרת כ"פטורה", בהתאם לסידורי הקבורה הנהוגים בחברה קדישא.
מה זה "חלקה פטורה"?
בכל בית עלמין (שאינו סגור) קיימות "חלקות פטורות". חלקה פטורה מיועדת לתושבי המקום וניתנת ללא תשלום.
בשנים האחרונות, על רקע מצוקת הקרקעות הגוברת בישראל, קידמה המדינה מעבר לקבורה רוויה (קבורה בקומות, קבורת מכפלה אחד על השני, קבורת סנהדרין ועוד) והיא זוהמוצעת כיום ללא תשלום, ומוגדרת כחלקה פטורה.
אז על מה כן משלמים?
תשלום מתבצע במקרים הבאים:
קבורה בחלקה חריגה:
החברה קדישא רשאית לגבות תשלום בגין הבאת נפטר לקבורה בחלקה חריגה, בהתאם להסדרים שבין חברות הקדישא למוסד לביטוח לאומי. גובה התשלום משתנה מחברה לחברה, ותלוי בגורמים שונים, דוגמת צרכי פיתוח בית העלמין הרלוונטי.
קבורת נפטר בבית עלמין שאינו במקום מגוריו הרשמי של הנפטר תתבצע בחלקה חריגה, בתשלום. הזכות לקבורה ללא עלות מוגבלת לקבורה בבית העלמין שבמקום מגורי הנפטר בלבד.
קבורת נפטר בבית עלמין שבמקום מגוריו הרשמי של הנפטר, דווקא במקום המוגדר כחלקה חריגה, מכל סיבה שהיא, לבקשת בני משפחתו, כרוכה בתשלום.
כמו כן חברה קדישא המקומית רשאית לגבות תשלום על תכריכי פשתן - על-פי בקשת המשפחה.
בית עלמין סגור
במקומות שבהם נותר מספר מצומצם של חלקות כמו בית העלמין טרומפלדור בתל אביב או נחלת יצחק בגבעתיים), בית העלמין מוגדר על-ידי הרשויות כ"סגור". בבתי עלמין אלו, ככל שישנה אפשרות לקבורה, היא כרוכה בתשלום.
במקרים אלו, התשלום אינו עבור שירות הקבורה עצמו, אלא עבור הזכות לבחור מיקום או סגנון קבורה שאינם ברירת המחדל ללא תשלום.
עלות הקבורה בבתי עלמין סגורים גבוהה יותר, בשל היצע מוגבל והצורך בתחזוקה ייחודית.
למה משלמים? ולמי הולך הכסף?
כאן מגיעים לנקודה החשובה ביותר: מי מממן את עלויות הפיתוח של בתי העלמין החדשים? ואחזקתם של בתי העלמין הישנים לאורך שנים ?
המדינה משלמת את עלויות יום הקבורה בלבד - הטהרה, ההלוויה, והקבורה עצמה. אבל היא לא מממנת את רכישת הקרקעות, את תכנון ופיתוח בתי העלמין, את בניית המבנים הנדרשים לקבורה רוויה, ואת אחזקתם של בתי העלמין לאורך עשרות ומאות שנים.
המדינה בחרה במודל שנקרא "מימון צולב":
- כ-80% מהציבור נהנים מקבורה חינמית בחלקה הפטורה
- כ-20% מהמשפחות בוחרות לשלם על קבורה חריגה ו/או בבית עלמין סגור.-
- הכספים מהמשפחות המשלמות מממנים את פיתוח בתי העלמין ואת הקבורה החינמית של הרוב. כלומר, התשלום אינו רווח - אלא מימון לצורך ציבורי.
כל הכספים שנגבים עבור חלקות בתשלום מועברים לקרן פיתוח ייעודית, ומשמשים אך ורק ל:
- הקמת בתי עלמין חדשים
- בניית מבני קבורה רוויה (בקומות)
- שיפוץ חדרי טהרה והיכלי הספד
- תחזוקת תשתיות קיימות
- שיפור נגישות ובניית ממ"דים
- אחזקת בתי עלמין לאורך שנים
- רכישת קרקעות לבתי עלמין
למה זה כל כך יקר לפתח בתי עלמין?
בניית מבני קבורה רוויה - בניינים של מספר קומות שיכולים להכיל אלפי קברים - היא מלאכה מורכבת ויקרה. העלויות של בניית קבורה רוויה הן פי 5 מקבורה רגילה בקרקע.
בערים הגדולות מדובר בפרויקטים של בניינים בני 4 קומות המכילים עד 12,000 מקומות קבורה, בעלויות שמגיעות למאות מיליוני שקלים. העלויות כוללות לא רק בנייה, אלא גם רכישת קרקעות (שמחירן עלה דרמטית), תכנון אדריכלי מורכב, תשתיות, נגישות ותחזוקה שוטפת.
בהיעדר מימון ממשלתי לקבורה וללא המנגנון של מימון צולב - לא היה ניתן להמשיך ולהבטיח קבורה ללא תשלום למאות אלפי ישראלים.
מה עוד חשוב לדעת?
- קבורה רוויה (בקומות) נחשבת לקבורה ללא תשלום ברוב המקומות, אך קבורת שדה תיתכן בתשלום.
- רכישת חלקת קבר מראש ("חלקה בחיים") - כרוכה בתשלום, לפי חוק שירותי הדת היהודיים.
- רוב התעריפים לשירותים נוספים (העברות מחוץ לשעות, תכריכי פשתן וכו') נקבעים על ידי המדינה ומפורסמים באתר הביטוח הלאומי
שקיפות מלאה
חברות הקדישא אינן "מרוויחות" ממכירת חלקות - הן בקושי מכסות את עלויות הפיתוח. כל ההכנסות מופקדות בקרן ייעודית המנוהלת בפיקוח, ומשמשות אך ורק לפיתוח ותחזוקת בתי עלמין - לא לשום שימוש אחר.
וטיפ?
לא לשלם לעובדים בשטח.
לסיכום
הקבורה בישראל היא שירות ציבורי ממומן על ידי המדינה, והיא מעוגנת כזכות בסיסית לכל אדם. כל בקשה לחריגה מברירת המחדל, מטבעה, כרוכה בתשלום, שמממן את המשך הפעילות של מערך הקבורה הציבורי ואת האפשרות להבטיח שגם בעתיד, כל אדם יוכל להיקבר בכבוד.
הבחירה האישית של כל משפחה מכובדת, ואנו כאן כדי ללוות כל אדם בכבוד, ברגישות, ובשקיפות מלאה.
לכל שאלה או בירור - ניתן לפנות למוקד הפורום בטלפון: *0120